אבחון באמצעות מכשור

מורחים על העור ג׳ל המשפר את העברת גלי הקול. מעבירים מתמר קטן על פני האזור הנבדק; התמונות מוצגות בזמן אמת על מסך. הבדיקה אינה כואבת ובדרך כלל אפשר לבצע אותה ללא הכנה מיוחדת. משך הבדיקה תלוי בשאלה הרפואית הטעונה בירור.

שאלות רפואיות שכיחות נוגעות לרקמות הרכות: נפיחויות או שינויים בבלוטות הרוק, קשריות לימפה מוגדלות או חריגות בצוואר, ציסטות בצוואר וגושים לא ברורים מתחת לעור. ניתן להשתמש באולטרסאונד גם כבדיקת הדימות הראשונה לבירור נפיחויות — למשל בילדות. אם נדרשת דגימת רקמה, ניתן לבצע ניקור במחט דקה באופן ממוקד בהנחיית אולטרסאונד.

עצם ואוויר מפריעים להתפשטות גלי הקול, ולכן אי אפשר להעריך באולטרסאונד מבנים הנמצאים מאחוריהם או בחללים מלאי אוויר, או שניתן להעריכם באופן מוגבל בלבד. לבירור שאלות הנוגעות לעצמות ניתן להשתמש ב-CT/DVT או ב-MRI; לבירור שאלות רבות הנוגעות לרקמות הרכות, MRI מספק מידע רב במיוחד. לכן ממצאי האולטרסאונד נבחנים תמיד לצד התסמינים, הבדיקה וממצאים נוספים; הצוות יברר איתכם איזו שיטת בדיקה מתאימה במקרה הפרטני והיכן היא תתבצע.

מקור קרינת רנטגן וגלאי נעים סביב הראש ומצלמים מכיוונים שונים. מחשב מעבד את הצילומים למאגר נתונים מרחבי. ניתן לצפות בו במישורי חתך שונים ולהציגו כמודל תלת־ממדי. כך אפשר להעריך את המיקום, הצורה והיחסים בין מבנים סמוכים.

בהתאם לשאלה הרפואית, ניתן להשתמש ב־DVT להערכת המבנה הגרמי של האף והסינוסים, של עצם הרקה ושל עצמות הלסת והפנים. צילומים תלת־ממדיים יכולים, למשל, לסייע בבירור שינויים או פציעות מסוימים ובתכנון הליך רפואי. לא כל תסמין מצריך בדיקת רנטגן; תחילה מתקיימות שיחה ובדיקה קלינית.

מרכז הראש מתאר שימוש בנתוני הדמיה של CT או DVT לצורך ניווט ניתוחי באמצעות Fiagon בהליכים נבחרים באף ובסינוסים. במסגרת זו מתבצעת התאמה בין מיקומי המכשירים לבין נתוני ההדמיה. הניווט מסייע להתמצאות במהלך ההליך, אך אינו מחליף את שיקול הדעת הרפואי.

לפני הצילום נבחנים השאלה הרפואית וצילומים קודמים, אם קיימים. יש ליידע את הצוות על היריון קיים או אפשרי. במידת הצורך יש להסיר תכשיטים, משקפיים או פריטים נשלפים באזור הצילום, כדי שלא יפגעו באיכות התמונות.

הראש ממוקם בהתאם לאזור הנבדק. בזמן שיחידת הצילום נעה, יש להישאר ללא תנועה ככל האפשר ולפעול לפי הנחיות הצוות. הצילום עצמו אינו כרוך בכאב; בבדיקת DVT רגילה של מבנים גרמיים בדרך כלל אין צורך בחומר ניגוד. המיקום המדויק ומשך הצילום תלויים במכשיר ובפרוטוקול הצילום.

בדיקת DVT משתמשת בקרינת רנטגן מייננת, ולכן אינה נטולת קרינה. לכל בדיקה נדרשת התוויה רפואית המצדיקה אותה. אזור הצילום וההגדרות נבחרים כך שתושג איכות התמונה הנדרשת לאבחון תוך חשיפה נמוכה ככל האפשר. שקילה זהירה חשובה במיוחד בילדים ובמתבגרים.

החשיפה לקרינה תלויה, בין היתר, במכשיר, בנפח המצולם ובהגדרות. לכן, קביעה גורפת שלפיה DVT כרוכה תמיד בפחות קרינה מ־CT אינה נכונה. כשקיימת אפשרות להיריון, נבדק בקפידה מיוחדת אם הבדיקה נחוצה, אם ניתן לדחות אותה או אם קיימת חלופה מתאימה.

יתרונה של DVT הוא בהדגמת מבנים גרמיים. לשאלות רפואיות רבות הנוגעות לרקמות רכות, לעצבים או להיקף התפשטות של גידולים, שיטות אחרות מתאימות יותר. בדיקת CT רגילה עשויה לספק מידע נוסף בהתאם לשאלה הרפואית; בדיקת MRI אינה משתמשת בקרינת רנטגן ומועילה במיוחד בשאלות רבות הנוגעות לרקמות רכות. גם אולטרסאונד או אנדוסקופיה יכולים להשלים בדיקה או לשמש חלופה.

הצילומים מפוענחים באופן מקצועי ומוערכים בהקשר של התלונות שלכם ושל ממצאי הבדיקות האחרות. על בסיס זה נקבעים הצעדים הבאים: למשל בירור נוסף, טיפול שמרני או תכנון ניתוח. לפני התור הצוות מברר עמכם איזו בדיקה נדרשת, היכן היא תתבצע ואילו סוגיות הנוגעות לכיסוי העלויות יש להביא בחשבון.

לפני הבדיקה מבררים סוגיות הנוגעות למתכות ולשתלים, ומספקים אמצעי הגנה לשמיעה. שוכבים על מיטה צרה המוכנסת באיטיות לפתח המכשיר. הצילום עצמו אינו כואב; במהלך הצילום נשמעים קולות נקישה וזמזום חזקים. הבדיקה נמשכת בדרך כלל זמן רב יותר מצילום CT ומחייבת שכיבה ללא תנועה; באמצעות לחצן קריאה נשמר הקשר עם הצוות.

הערך בטסלה מציין את עוצמת השדה המגנטי. מכשירי 1.5 טסלה מספקים זה עשרות שנים תמונות שהוכיחו את יעילותן למגוון רחב של שאלות אבחוניות. מכשירי 3 טסלה מאפשרים רזולוציה מרחבית גבוהה יותר ויכולים להציג מבנים עדינים — למשל באוזן הפנימית, בבסיס הגולגולת, בעצבים או בעמוד השדרה — בפירוט רב יותר. התאמת המכשיר תלויה בשאלה האבחונית, באזור הגוף ובצילומים קודמים קיימים; הבחירה נעשית בידי צוות המרפאה השותפה.

השדה המגנטי וגלי הרדיו אינם מייננים. עם זאת, יש לדווח מראש על חלקי מתכת, שתלים מסוימים, קוצבי לב, משאבות אינסולין וקליפסים ישנים לכלי דם, משום שהשדה המגנטי עלול להשפיע עליהם. במקרה של קלסטרופוביה ניתן לשוחח על הבדיקה מראש ובמידת הצורך להיעזר באמצעים שיקלו על ביצועה. חומרי ניגוד על בסיס גדוליניום ניתנים רק לאחר שיקול פרטני. לשאלות אבחוניות הנוגעות לעצמות, CT או DVT הם לעיתים קרובות הבחירה העדיפה.

התור מתואם עם הגורם השותף; יש להביא ממצאים וצילומים קודמים קיימים. התמונות מפוענחות באופן מקצועי ומוערכות בשילוב עם התסמינים, הבדיקה ושאר הממצאים. על בסיס זה נקבעים הצעדים הבאים — למשל טיפול שמרני, בירור נוסף או תכנון התערבות.