טיפול כירורגי במצבים דלקתיים

שינויים ברירית הפה, כגון אפטות או הרפס, מלווים לעיתים קרובות בכאב, אך בדרך כלל אינם מסוכנים. לעיתים קרובות מקורם בזיהומים הנגרמים מחיידקים, מנגיפים או מפטריות, הגורמים לנפיחות, לגירוי ולדלקת באזור הפה. נוסף על כך, גורמים כגון עישון, היגיינת פה לקויה או צריכת אלכוהול מופרזת עלולים לתרום להופעת שינויים ברירית הפה.

אפשרויות טיפול

אפטות: אפטות הן דלקות שטחיות ברירית הפה, שבדרך כלל אינן מסוכנות, ומתבטאות בפצעונים מוגלתיים או בשלפוחיות לבנבנים המוקפים בשוליים אדומים. הן עלולות להיות כואבות מאוד.

הם נגרמים על ידי מחוללי מחלה שונים, אי־סבילות למזונות, תרופות מסוימות, מתח או הורמונים. הם מופיעים בתדירות גבוהה יותר כאשר הגוף נפגע מזיהומים ומערכת החיסון נחלשת.

במקרה של אפטות מומלץ טיפול בלייזר הכרוך בכאב מועט: האזורים המודלקים נחשפים לקרינת הלייזר, והאפטות חולפות בדרך כלל במהירות.

זיהום בהרפס: הרפס בשפתיים הוא מחלה נגיפית שכיחה מאוד, שבה נדבקים לרוב כבר בילדות. הזיהום הראשוני מתבטא בדלקת בתוך חלל הפה. בהמשך המחלה מופיעה כהרפס בשפתיים, והיא עלולה להתפרץ שוב בכל עת בעקבות מתח, חשיפה מוגזמת לשמש או היחלשות של מערכת החיסון.

הרפס בשפתיים מתבטא בשלפוחיות קטנות ומפרישות בשפתיים ובפה, שעלולות לגרד או לכאוב. כל עוד השלפוחיות לא התייבשו, המחלה מדבקת. בדרך כלל הרפס אינו מסוכן וחולף מעצמו לאחר שמונה עד עשרה ימים.

לויקופלקיה: לויקופלקיה היא שינויים לבנבנים דמויי כתמים ברקמת הרירית, למשל ברירית הפה או בגרון. לרוב הם אינם גורמים לכאב, ולכן בדרך כלל מאובחנים בבדיקת ביקורת במרפאת השיניים שלכם.

בדרך כלל נגעי לויקופלקיה אינם מזיקים, אך תמיד יש ליטול דגימת רקמה ולבדוק אותה: כך ניתן לשלול גידול ממאיר.

תחילה מטפלים בגורמים שגירו את רירית הפה. לדוגמה, ניתן להתאים תותבות חלקיות או מלאות, לטפל בעששת או בשיניים שאינן ישרות. אם האזורים הפגועים אינם מחלימים מעצמם בתוך שבועות אחדים לאחר מכן, הנגע ברירית הפה מוסר בניתוח. מכיוון שנגעים אלה עלולים לחזור, יש להקפיד לאחר מכן על מעקב סדיר.