Kopfzentrum Bielefeld
גידול גלומוס באוזן
אבחון
גידול גלומוס (פאראגנגליומה) באוזן הוא גידול שפיר ועשיר מאוד בכלי דם, שמקורו בתאים של מקלעת העצבים באוזן התיכונה. הוא נראה מאחורי עור התוף כאזור אדמדם הפועם בקצב הדופק; בבדיקת האוזן במיקרוסקופ ניתן לראות שהוא עשוי להחוויר בעת ניפוח עור התוף. טומוגרפיה ממוחשבת ודימות תהודה מגנטית מדגימים את מיקומו ואת היקפו ומבדילים אותו מתהליכים תופסי מקום גדולים יותר בבסיס הגולגולת.
תסמינים
התסמין השכיח ביותר הוא טנטון המסונכרן עם הדופק – רחש בקצב פעימות הלב – ואחריו ירידה בשמיעה המתגברת באיטיות. בהמשך עלולים להתווסף סחרחורת, תחושת לחץ באוזן, חולשה בשרירי הפנים או סימנים לפגיעה בתפקוד העצבים בבסיס הגולגולת.
גורמים
מקור הגידולים הוא בתאים פאראגנגליוניים, המווסתים בדרך כלל תפקודים בגוף כגון לחץ דם וטמפרטורה; שינויים בגן SDHD תוארו כגורם גנטי. הם מופיעים לרוב בגיל מבוגר וגדלים באיטיות.
אפשרויות טיפול
מכיוון שהגידולים כמעט לעולם אינם ממאירים ורק לעיתים נדירות שולחים גרורות, לעיתים מסתפקים בתחילה במעקב אחר ממצאים קטנים הגורמים לתסמינים מועטים. הטיפול הקבוע הוא הסרה תחת מיקרוסקופ, לרוב דרך תעלת השמע או בגישה מאחורי האוזן; תהליכים תופסי מקום גדולים יותר בבסיס הגולגולת מחייבים הליכים ייעודיים. לחלופין, בממצאים שאינם ניתנים לניתוח או בממצאים שנותרו לאחר הטיפול, ניתן לשקול טיפול בקרינה.
לאחר ההליך
לאחר ההסרה הפצע מחלים בדרך כלל במהירות; בדיקות שמיעה חוזרות מראות אם השמיעה נשמרה או השתפרה. סיבוכים נדירים הם נקב בעור התוף או חולשה של עצב הפנים. בשל האפשרות הנדירה להישנות, מומלצות בדיקות מעקב סדירות.