מרשם למכשירי שמיעה והתאמתם

במקרה של ירידה בשמיעה, מכשיר שמיעה יכול לשפר את השמיעה ואת ההבנה. לפני קבלת המכשיר נערכת בדיקת שמיעה רפואית; על בסיסה ניתן המרשם, ולאחר מכן המכשיר מכוון באופן אישי ונבדק בשימוש יומיומי.

לפני קבלת המכשיר: בדיקה

תחילה בודקים את האוזן ואת עור התוף ומודדים את יכולת השמיעה. מבחינה רפואית מבחינים בין מצב שבו הקול מגיע לאוזן הפנימית בעוצמה מוחלשת בלבד (ליקוי שמיעה הולכתי, שבו לרוב נפגעת האוזן החיצונית או התיכונה), לבין מצב שבו האוזן הפנימית עצמה פגועה (ליקוי שמיעה תחושתי, שדוגמה נפוצה לו היא ירידה בשמיעה הקשורה לגיל). ניתן לשקול טיפולים שונים בהתאם לחלק האוזן שנפגע ולחומרת הפגיעה. אם הירידה בשמיעה זמנית — למשל עקב פקק בתעלת האוזן או נוזלים באוזן התיכונה — מבררים תחילה את הסיבה.

מרשם

לצורך קבלת מכשיר שמיעה נדרש בדרך כלל מרשם רפואי, הניתן לאחר בדיקת השמיעה. מבוטחים בביטוח הבריאות הסטטוטורי בגרמניה זכאים, לפי סעיף 33, פסקה 1, לספר החמישי של חוק הביטוח הסוציאלי הגרמני (SGB V), לקבל עזרי שמיעה ללא תוספת תשלום; האספקה כוללת, לצד המכשיר, גם שירותים כגון התאמה, בדיקה, תחזוקה ותיקון. האספקה המקובלת היא לשתי האוזניים. השאלה אם העלויות יכוסו ובאיזה אופן תלויה במעמד הביטוחי, והיא נידונה מראש.

התאמה

ההתאמה מתבצעת בשיתוף עם מומחה או מומחית להתאמת מכשירי שמיעה. במסגרתה נערכות בדיקות אודיולוגיות, המכשיר מותאם באופן אישי לירידה בשמיעה ומוצע לניסיון בחיי היומיום. מקובלים מכשירים המורכבים מאחורי האוזן (HdO) ומכשירים הממוקמים בתוך האוזן (IdO); סוג המבנה נקבע בהתאם לסוג הירידה בשמיעה ולדרגתה, וכן לדרישות בחיי היומיום. במהלך הכוונון המדויק ניתן למדוד את הצליל גם ישירות בתעלת האוזן כדי לבדוק את ההגדרות. לרוב נדרשים כמה מפגשים עד להשגת התאמה מתאימה; לאחר מכן נערכים ביקורות ותחזוקה.

מגבלות ואפשרויות נוספות

מכשיר שמיעה משפר את השמיעה ואת ההבנה, אך אינו מחליף את השמיעה הטבעית. השאלה אם הוא מסייע ובאיזו מידה בכל מקרה תלויה בסוג הירידה בשמיעה ובדרגתה; לא ניתן להבטיח תוצאה מסוימת. במקרים של ירידה חמורה בשמיעה שמקורה באוזן הפנימית או של חירשות, ניתן לשקול שתל שבלול. אם מכשירי שמיעה אינם מספקים מענה בהגברה חד־צדדית, ניתן לשקול גם מערכות הולכת עצם. בחירת הפתרון המתאים נידונה במשותף בהתאם לממצאים.