הזרקת קורטיזון תוך־תופית

בהזרקה תוך־תופית מוזרקת תרופה – בדרך כלל תכשיר קורטיזון (קורטיקוסטרואיד) – באמצעות מחט דקה דרך עור התוף אל האוזן התיכונה. משם היא יכולה להשפיע על האוזן הפנימית. ההליך נשקל בעיקר כאשר נטילת קורטיזון בטבליות אינה מספקת, אינה רצויה או אינה אפשרית.

מתי משתמשים בהזרקה

ההליך משמש בעיקר במקרים של ירידה פתאומית בשמיעה שמקורה באוזן הפנימית ללא סיבה מזוהה, ובמחלת מנייר. ירידה פתאומית בשמיעה נחשבת למצב חירום בתחום אף־אוזן־גרון ויש לברר אותה בהקדם. השאלה אם הזרקה תוך־תופית מתאימה למצב האישי תלויה בממצאים ובהיסטוריה הרפואית ונידונה מראש.

מהלך התמרון

ההזרקה מתבצעת בדרך כלל במסגרת מרפאתית. המטופל שוכב כשהאוזן המטופלת פונה כלפי מעלה. ניתן לאלחש מראש את נקודת הדקירה בעור התוף, למשל באמצעות טיפת חומר מאלחש. לאחר ההזרקה התרופה נשארת באוזן התיכונה למשך זמן מה; לשם כך שומרים על הצד המטופל ללא תנועה במשך כמה דקות. בהתאם לממצאים, ניתן לבצע כמה מפגשים במרווחי זמן.

תסמינים וסיכונים אפשריים

במהלך ההליך ולאחריו עלולים להופיע כאב קצר, תחושת לחץ, רעש זמני באוזן או תנודות זמניות בשמיעה. כמו בכל הליך המתבצע דרך עור התוף, נקודת הדקירה עלולה להישאר פתוחה למשך זמן ממושך יותר, או שעלולה להתפתח דלקת. הממצאים וההשלכות האפשריות נידונים לפני הטיפול.

הערכת ההשפעה

יתרונו של ההליך הוא בכך שהתרופה מגיעה ישירות לאוזן הפנימית ומתפזרת פחות בשאר הגוף בהשוואה לנטילה בטבליות. לא ניתן לדעת מראש אם ובאיזו מידה השמיעה תשתפר בעקבות זאת במקרה מסוים; מחקרי סקירה מגיעים לתוצאות שונות. לכן לא ניתן להבטיח השפעה מסוימת.