מום באוזן התיכונה – שיקום באמצעות ניתוח אטרזיה וסרט ראש BAHA

מום מולד באוזן התיכונה הוא הפרעה בהתפתחות האוזן התיכונה, שבה עצמות השמע בעלות מבנה שונה, מאוחות זו לזו או שלא התפתחו במלואן. הוא יכול להופיע כאשר תעלת השמע פתוחה – למשל כקיבוע מולד של עצם הארכובה – או יחד עם מום באוזן החיצונית, שבו תעלת השמע חסומה או צרה מאוד (אטרזיה של תעלת השמע). התוצאה היא ליקוי שמיעה הולכתי, שעלול להיות חמור בהתאם למידת המום. ברוב המקרים האוזן הפנימית מפותחת באופן תקין – ולכן הסיכויים לשיקום השמיעה טובים.

אבחון

השמיעה נבדקת כבר בבדיקת סקר השמיעה ליילודים; בדיקת שמיעה אובייקטיבית (BERA) מאשרת את דרגת ליקוי השמיעה. טומוגרפיה ממוחשבת בחתכים דקים של החלק הסלעי של עצם הרקה מדגימה את תעלת השמע, עצמות השמע ומהלך עצב הפנים; על סמך ממצאים אלה מתכננים אם ניתן לבצע ניתוח אטרזיה ובאיזו מתכונת. כאשר הממצא דו־צדדי, מותאם עזר שמיעה בשלב מוקדם כדי לאפשר התפתחות תקינה של השמיעה והשפה.

ניתוח אטרזיה

בניתוח אטרזיה יוצרים תעלת שמע חדשה ומשקמים את הולכת הקול באמצעות שחזור או החלפה של עצמות השמע. ההליך מחייב מבנה אנטומי מתאים של תעלת השמע, האוזן התיכונה ועצב הפנים, ולעיתים קרובות הוא משולב עם שחזור אפרכסת האוזן; מועד ההליכים וסדר ביצועם נקבעים בצוות באופן פרטני.

סיכונים ומגבלות של ניתוח אטרזיה

לא כל אוזן מתאימה לניתוח לתיקון אטרזיה; השאלה אם הניתוח מתאים תלויה באנטומיה הנראית בבדיקת CT. תעלת השמע החדשה שנוצרת עלולה להיצר או להיסגר שוב, ולכן נדרש טיפול שוטף ולעיתים גם ניתוח נוסף. כמו בכל ניתוח באוזן התיכונה, קיימים סיכונים נדירים כגון פגיעה בעצב הפנים, פגיעה באוזן הפנימית המלווה בירידה בשמיעה או בטנטון ובסחרחורת. נוסף על כך, בתעלת השמע החדשה עלולה להיווצר כולסטאטומה (עור שצומח פנימה), ושתל עור התוף עלול להיקרע (פרפורציה) או לזוז כלפי חוץ (לטרליזציה) – שני המצבים עשויים לחייב ניתוח חוזר. תוצאת השמיעה משתנה מאדם לאדם ועלולה להידרדר שוב עם הזמן; חלק מהילדים ממשיכים להזדקק למערכת שמיעה גם לאחר מכן.

מקור: Winters R, Shermetaro C. External Ear Aural Atresia. StatPearls, NCBI Bookshelf, נכון ל־11/2025 – https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK563257/ · Kuşçu O et al. Outcomes, Complications and Management of the Congenital Aural Atresia Surgery. Int J Otolaryngol Head Neck Surg 2014 – https://doi.org/10.4236/ijohns.2014.34031 · De La Cruz A, Teufert KB. Congenital aural atresia surgery: long-term results. Otolaryngol Head Neck Surg 2003;129:121–127 – https://doi.org/10.1016/S0194-59980300531-X

מערכת שמיעה בהולכת עצם על סרט ראש (BAHA-Softband)

כחלופה או כהשלמה, הקול מועבר תוך עקיפת האוזן הפנימית התקינה: מערכת שמיעה בהולכת עצם (BAHA) ממוקמת מאחורי האוזן על סרט ראש רך ומעבירה את הקול באמצעות הולכת עצם ישירות לשבלול. ניתן להשתמש במערכת זו כבר בגיל הרך, ואין צורך בניתוח כדי להרכיב אותה; מחקרים מראים כי אצל ילדים רבים היא יכולה לשפר משמעותית את השמיעה ולתמוך בהתפתחות השמיעה והשפה; מידת התועלת בכל מקרה תלויה בסוג המום ובהיקפו. במקרה של מום דו־צדדי, ניתן להתאים מערכת בשני הצדדים.

מהלך הטיפול והמעקב

התאמת מערכת על סרט ראש, בדיקות שמיעה ומעבר מאוחר יותר למערכת שמיעה מושתלת בהולכת עצם או לניתוח לתיקון אטרזיה מתוכננים בגישה רב־תחומית – בשיתוף רפואת אף־אוזן־גרון, אודיולוגיה ובמידת הצורך כירורגיה פלסטית. בדיקות שמיעה סדירות מתעדות את ההתפתחות; כאשר הממצא חד־צדדי, דנים באופן פרטני בשאלה אם יש תועלת במערכת שמיעה על סרט ראש או שבשלב ראשון די במעקב סדיר.