היצרות הוושט והרחבתה באמצעות בוג'י

אבחון

בהיצרות הוושט, הוושט מוצר במקום אחד או בכמה מקומות. ההערכה נעשית באמצעות בדיקה אנדוסקופית של הוושט והקיבה ונטילת דגימות רקמה; צילום רנטגן בזמן בליעה או טומוגרפיה ממוחשבת יכולים להראות בנוסף את אורך ההיצרות ואת מידת הצרות שלה.

תסמינים

התסמין האופייני הוא תחושת חסימה בעת בליעת מזון מוצק, המתגברת עם הזמן: גוש המזון נתקע ויש לשתות נוזלים כדי להעבירו. בהמשך גם נוזלים עלולים לעבור בקושי, ולכך מתווספים כחכוח בגרון, הצטברות רוק בפה, שיעול בזמן האכילה וירידה לא מכוונת במשקל. אם גוש מזון נתקע לפתע לחלוטין, יש לפנות לבדיקה רפואית במרפאה או בבית חולים.

גורמים

לרוב, היצרות שפירה מופיעה בעקבות מחלת רפלוקס ממושכת או ניתוח בוושט או בקיבה. גורמים נוספים הם טיפול בקרינה באזור החזה, כוויות כימיות, נזק לרירית עקב טבליות, דלקת אאוזינופילית של הוושט וגידולים שפירים. מאחר שהפרעת בליעה עלולה לנבוע גם משינוי ממאיר, לפני כל הרחבה נבדקת הרירית באנדוסקופיה ונלקחת דגימת רקמה.

אפשרויות טיפול

תחילה מטפלים בגורם, למשל ברפלוקס באמצעות תרופות המעכבות הפרשת חומצה, או בדלקת אאוזינופילית של הוושט באמצעות שינוי תזונתי וטיפול נוגד דלקת. אם ההיצרות מקשה על הבליעה, בדרך כלל מרחיבים אותה באנדוסקופיה. בהרחבה באמצעות בוג'י, מעבירים דרך האזור המוצר, על גבי תיל מנחה, מרחיב בעל צורה חרוטית מתונה (בוג'י), ומותחים בעדינות את הדופן; הרחבה באמצעות בלון היא חלופה שוות ערך. בדרך כלל ההרחבה נעשית בכמה צעדים קטנים ולא בצעד גדול אחד, כדי להגן על הרירית. אם אין בכך די, ייתכן צורך בטיפולים נוספים, בהזרקה מקומית, בהחדרת תומכן זמני או בחתך קטן בצלקת.

לאחר ההליך נדרשת תקופת השגחה קצרה והתאמה זמנית של התזונה, בתחילה למזון רך. מאחר שהיצרויות עלולות להיווצר מחדש, נערך מעקב אחר קשיי הבליעה, וההרחבות מבוצעות שוב לפי הצורך. אם ההיצרות נותרת בעינה למרות הרחבות חוזרות, הצוות דן מחדש בהמשך הטיפול.