עיבוי מיתר הקול בשיתוק חד־צדדי של העצב החוזר

בשיתוק חד־צדדי של העצב המעצבב את מיתרי הקול (העצב החוזר), מיתרי הקול אינם נסגרים עוד באופן מלא. השלכות אופייניות הן קול צרוד ונשיפתי, התעייפות מהירה של הקול והשתנקות בזמן בליעה. בין הגורמים האפשריים: ניתוחים בבלוטת התריס או בבית החזה, גידולים או זיהומים נגיפיים.

עקרון העיבוי

במהלך העיבוי מוחדר למיתר הקול המשותק חומר מילוי, כגון חומצה היאלורונית, סידן הידרוקסיאפטיט או שומן עצמי. כך גדל נפחו והוא מתקרב לקו האמצע, כך שמיתר הקול הבריא יכול לשוב ולבוא עימו במגע בזמן דיבור ובליעה.

מהלך התמרון

בהתאם לממצאים, ההזרקה מתבצעת בהרדמה מקומית תחת צפייה אנדוסקופית או בהרדמה כללית קצרה בעזרת מיקרוסקופ. חומרים נספגים מתאימים כפתרון ביניים כל עוד העצב עדיין עשוי להתאושש; במקרה של שיתוק קבוע, ניתן לשקול חומרים בעלי השפעה ממושכת יותר או הסטה ניתוחית של מיתר הקול לכיוון קו האמצע. טיפול אצל קלינאי תקשורת תומך בשיקום הקול.