כירורגיית גידולים

אבחון

רוב נגעי העור שפירים, אך חלקם ממאירים ולכן יש להסירם בשלב מוקדם. כדי לאבחן גידולים ממאירים מוקדם ככל האפשר, חשוב לבצע בדיקות מניעה סדירות, המאפשרות לזהות מיד שינויים אפשריים ולהתחיל בצעדי הטיפול הדרושים.

מניעה

כאשר גידולי עור אלה – ובפרט קרצינומות ומלנומה ממאירה – מתגלים ומטופלים בשלב מוקדם, קיים סיכוי גבוה מאוד להחלמה מלאה. לכן, בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן העור, המתבצעות אחת לשנתיים מגיל 35, הן אפשרות טובה לגילוי מוקדם.

אפשרויות טיפול

אתרומות: אתרומות (או ציסטות חלב) נוצרות בעקבות דלקות בבלוטות החלב. כאשר פתחי בלוטות החלב חסומים, לא ניתן לפנות החוצה הפרשות, כגון שומנים. כתוצאה מכך נוצרות ציסטות שפירות המלאות בעיקר בשומן (האתרומות), אך הן עלולות להגיע לגודל של ביצת תרנגולת.

תסמינים מופיעים כאשר מתפתחת דלקת באטרומה או כאשר מצטברת בה מוגלה נוסף על השומן. מומלץ להסירה בשלב מוקדם, במיוחד כדי למנוע היווצרות צלקת בעלת מראה לא אסתטי.

הסרת קרצינומה של תאי בסיס: גידולי קרצינומה של תאי בסיס מופיעים לעיתים קרובות אצל אנשים בעלי עור בהיר הנחשפים לקרינת שמש חזקה ובתדירות גבוהה מדי. בדרך כלל הם מתפתחים באזורי עור החשופים לשמש (צוואר, ראש, ידיים).

גידולים משניים, המכונים גרורות, בדרך כלל אינם מופיעים בקרצינומות של תאי הבסיס. אזורי העור הנגועים נכרתים באמצעות אזמל עם שוליים רחבים: זוהי השיטה הטובה ביותר להסרת הנגע הגידולי בעור לטווח ארוך.

קטעי העור שהוסרו נשלחים למעבדה, כדי שרופא המתמחה בבדיקת רקמות (פתולוג) יוכל לבדוק אותם בנוסף. כך ניתן לקבוע בוודאות באיזה גידול מדובר והאם הצלחנו להסירו במלואו.

הסרת קרצינומה: קרצינומות (או ספינליומות) מופיעות בעיקר אצל אנשים מבוגרים החיים באזורים חמים ושטופי שמש. בדומה לקרצינומות של תאי הבסיס, הן מופיעות לעיתים קרובות באזורי עור החשופים לשמש בתדירות גבוהה (צוואר, ראש, גב כף היד).

גידולי בת, כלומר גרורות, נדירים יחסית בקרצינומות. אזורי העור הנגועים מוסרים באמצעות אזמל כדי לאפשר ריפוי לצמיתות. אנו שולחים את דגימות הרקמה למעבדה לבדיקה של פתולוג: הוא יכול לבדוק אם הסרנו את הקרצינומה בשלמותה.

הסרת מלנומה ממאירה: מלנומה ממאירה (המכונה גם סרטן עור שחור בשל צבעה) היא גידול העור הממאיר ביותר. עם זאת, כאשר היא מתגלה בשלב מוקדם מספיק, סיכויי ההחלמה בדרך כלל טובים מאוד.

במיוחד אנשים שסבלו לעיתים קרובות מכוויות שמש בילדותם ובנעוריהם, בעלי עור בהיר, תושבי אזורים שטופי שמש או מי שבני משפחתם חלו במלנומה ממאירה, צריכים לבדוק בעצמם את עורם לאיתור שינויים בערך אחת לארבעה שבועות.

במהלך ניתוח מוסרת המלנומה הממאירה בשלמותה. במיוחד במקרה זה, ביקורות מעקב סדירות הן חיוניות.

גידולים בחלל הפה (גידולים ברצפת הפה, בלסת העליונה ובלסת התחתונה): גידולים ממאירים עלולים להופיע גם ברצפת הפה, בלשון או בלסת העליונה והתחתונה. סימנים ראשונים עשויים להיות פצעים בחלל הפה שלא החלימו לאחר כשבוע עד שבועיים (ושעלולים להתפרש בטעות כפצעי לחץ מתותבות). לכן בדיקות המניעה אצל רופא השיניים שלכם חשובות כל כך: לעיתים קרובות הוא הראשון שמבחין בכך שהתפתח שינוי.

כאשר קיים גידול, חשוב להסירו בשלמותו בניתוח, יחד עם שלוחות אפשריות וגרורות. באזור הצוואר, למשל, מסירים לעיתים קרובות גם כלי לימפה וקשריות לימפה, משום שגרורות מתפשטות לעיתים קרובות דרכם (הליך זה מכונה ״דיסקציה צווארית״, Neck-Dissection, או ניקוי תת־לסתי). בניתוחים מקפידים לאפשר הסרה מלאה של הגידולים, תוך שמירה על צורתם ותפקודם של אזורי הפנים.

אם הדבר לא התאפשר, הם משוחזרים לאחר מכן בשיטות מתחום הכירורגיה הפלסטית. לשחזור אזורים בעצם הלסת ניתן, למשל, להשתיל עצם מהאגן או מהצלעות. באזורים של העור ניתן להשתיל רקמה מהאמה, מהגב או מאזור החזה.

בהתאם לממצאים, ייתכן שיהיה צורך בהמשך בטיפול בקרינה או בכימותרפיה.

לאחר ההליך

גם לאחר טיפול, המשיכו להיבדק באופן סדיר אצל רופא העור כדי לאתר שינויים פתולוגיים אפשריים בעור. מבחינה סטטיסטית, הסבירות להופעה חוזרת של שינוי בעור גבוהה יותר אצל אנשים שכבר חלו.

מלנומה ממאירה, בפרט, עלולה ליצור גרורות. לכן חשוב להקפיד לתאם עם רופא העור המטפל ביקורות מעקב במרווחי זמן קבועים.

שונות

עצות לגילוי מוקדם: האם שמתם לב לאחרונה ששומה או כתם אחר בעורכם שינו את צבעם, צורתם וגודלם? זה עשוי להיות סימן לכך שנגע בעור שהיה בעבר שפיר הפך לממאיר.

סימנים אפשריים נוספים עשויים להיות היווצרות מוגברת של גלדים, התקשות, נטייה לדימום או הפרשת נוזלים. יש לפנות לרופא העור או לרופא המשפחה כדי לבדוק אם מדובר בשינוי ממאיר בעור.

בנוסף, כלל המכונה ABCDE יכול לספק לכם סימנים ראשוניים:

A — אסימטריה: האם הנגע בעור אינו סימטרי, כלומר אינו עגול? במקרה כזה הוא עלול להתפתח לנגע ממאיר בעור. לעומת זאת, נגעים סימטריים, כלומר עגולים, הם לרוב שפירים.

B — גבולות: שוליים משוננים, לא סדירים או מטושטשים של ״נקודת חן״ עשויים להעיד על התפתחות פתולוגית. אם הנגע בעור תחום בבירור ביחס לעור הרגיל שלכם, הוא בדרך כלל שפיר.

C צבע: נגעי עור בעלי מספר צבעים (חום, שחור, אפור, לבן, אדום או כחול) מעידים לעיתים קרובות על גידול ממאיר. אם הצבע נותר זהה לאורך זמן (לרוב שחור או חום), בדרך כלל אין בכך סיבה לדאגה.

קוטר: כלל אצבע: כל השומות שקוטרן קטן מחמישה מילימטרים הן בדרך כלל שפירות. שומות שגדלות לקוטר של יותר מחמישה מילימטרים, או שכבר הגיעו לגודל זה, עלולות להיות ממאירות ויש לבדוק אותן.

E — בליטה: אם בתוך שבועות ספורים הופיע נגע בעור שהיה קודם לכן אחיד, או אם הנגע צומח ״לגובה״, הדבר עשוי להעיד על מחלה.