טיפול בציסטות

ציסטות בלסת הן בדרך כלל חללים מלאי נוזל בעצם הלסת או ברקמה הרכה של חלל הפה. הגורמים להן עשויים להיות שונים. למשל, שיניים שהעצב שלהן „מת”, שיניים שמיקומן בלסת אינו תקין או שיניים שלא התפתחו במלואן עלולות להוביל להיווצרות ציסטה. גורם נוסף עשוי להיות שאריות רקמה בלסת שנותרו לאחר עקירת שן וגורמות לדלקת. תסמינים מופיעים כאשר הציסטות בלסת ממשיכות לגדול, ולמשל „לוחצות” על אזורי רקמה אחרים.

סיבות לטיפול

ציסטות בלסת הן שפירות, אך מהוות מוקד דלקתי ולכן יש להסירן. בהתאם לגודלה, ציסטה עלולה גם לפגוע ברקמות סמוכות, כגון עצבים, או לגרום לעיוותים בעצם הלסת.

אפשרויות טיפול

הסרת ציסטה בלסת (כריתת ציסטה): בציסטות קטנות, הרדמה מקומית בדרך כלל מספיקה להסרה מלאה של הציסטה. אם הציסטה כבר גדולה מאוד, לעיתים קרובות עלינו למלא מחדש את החלל שנוצר. לשם כך אנו משתמשים בתחליפי עצם מלאכותיים (אלופלסטיים) או משתילים פיסת עצם מגופו של המטופל, בעיקר מרכס הכסל. במקרה זה ההליך מתבצע בהרדמה כללית במחלקה שבה אנו מנתחים כרופאים חיצוניים ב־Franzikus Hospitals, וגם שם הניתוח מבוצע על ידי Dr. Dr. Pytlik M.Sc. כמו כן, ניתן להשתיל עצם מתורם אנושי.

מורסות בלסת: מורסות בלסת הן הצטברויות מוגלה בלסת המתפתחות בעקבות דלקות. יש לטפל בהן בשלב מוקדם. כך נמנעת חדירת מוגלה למחזור הדם או אובדן שיניים עקב ציסטות גדולות מדי.

בתחילה הדלקת גורמת בדרך כלל לאי-נוחות קלה, למשל לתחושת פעימות קלות בלסת בזמן פעילות גופנית או בעת הצטננות. בשלב זה בדרך כלל עדיין לא נוצרה מוגלה. פנו לרופא השיניים לבירור תסמינים אלה. כך ניתן לעיתים קרובות להימנע מהצורך בטיפול במורסה.

כאבים חזקים הם סימן לכך שהתפתחה מורסה בלסת ושייתכן שגם הרקמה הסובבת כבר נפגעה. נוסף על כך, בדרך כלל מופיעה נפיחות בלחי. כדי לטפל במורסה, עלינו לפתוח את החלל שבו הצטברה המוגלה. כך ניתן לסלק את המוגלה. מאחר שהגורם למורסה בלסת הוא בדרך כלל זיהום חיידקי, לעיתים קרובות עקב דלקת בקצה שורש השן, במקרים רבים ניתן במקביל טיפול אנטיביוטי.